סופרמרקטינג מערכות שיווק דינמיות בע"מ נ' ממרייב - פסקדין

החלטה

1.במסגרת כתב הגנתה טענה הנתבעת להעדר סמכותו העניינית של בימ"ש זה לדון בתובענה זו. לגרסתה, הסמכות העניינית נתונה לביה"ד האזורי לעבודה בת"א.

2.מן העבר השני – טען בפני ב"כ התובעת בישיבת יום 27.3.11 כי הוא בחר לנתב את התביעה על מסלול נזיקי, ולכן לבימ"ש זה סמכות לדון בתובענה מכח סעיף 24(א)(1) סיפא לחוק בית הדין לעבודה.

3.אין מחלוקת בין הצדדים כי בין התובעת לנתבעת היו במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה יחסי "עובד-מעביד".

בתקופת עבודתה של הנתבעת אצל התובעת היא הועסקה בתפקיד של מוכרת במוקד הטלמרקטינג.

לטענת התובעת, במסגרת עבודתה של הנתבעת, היא ביצעה מעשים תוך חריגה מסמכותה, תוך גרימת נזקים כלכליים לתובעת ופגיעה במוניטין שלה.

4.מן העבר השני – הנתבעת, במסגרת דבריה בפני בישיבת יום 27.3.11, ציינה כי פעלה עפ"י ההוראות שקיבלה ממנהלי התובעת, וכי החליטה לעזוב העבודה לאחר שלא רצתה להיות שותפה למה שהתובעת מבצעת.

דיון והכרעה

5.סעיף 24(א)(1) לחוק ביה"ד לעבודה תשכ"ט-1969, קובע כי לביה"ד האזורי לעבודה תהא סמכות יחודית "בתובענות בין עובד... למעביד... שעילתן ביחסי עובד מעביד... ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין...".

6.אודות סעיף זה נקבע בפסיקה כדלקמן:

א.ברגיל יש לפרש את הוראות החוק המעניקות סמכות יחודית לביה"ד לעבודה על דרך הצמצום.

ב.יחד עם זאת, כשכתב התביעה כורך טענות ועילות מתחומי משפט שונים, לרבות דיני הנזיקין, יש לבחון את רכיב התביעה הדומיננטי ועל פיו להכריע בדבר הסמכות העניינית.

ג.העובדה שחלק מהמחלוקת מתוארת במונחים של דיני נזיקין, אינה יכולה "להכשיר" את בירור מכלול המחלוקת בבית משפט אזרחי, אלא יש מקום להעבירה לבי"ד לעבודה.

לעניין זה ראה:

ת"א (תל-אביב) 20624-09-10 שבעת הכוכבים דיור מוגן בע"מ נ' זפקו – החלטה מיום 26.1.11 (פורסם במאגר נבו).

ת"א (ראשל"צ) 36183-10-10חברת ארטרוסטט בע"מ נ' ריפועית בע"מ ואח' – החלטה מיום 28.2.11 (פורסם במאגר נבו).

7.במקרה דנן, טענת התובעת האמיתית כנגד הנתבעת היא כי חרגה מהוראות העבודה שקיבלה (ציטוט מתוך סעיף 5 לכתב התביעה: "למרבה הצער, ובניגוד לנוהלי התובעת (ההדגשה שלי – ח.ש.), ביצעו הנתבעות בתקופה... מעשים אשר גובלים בעבירות פליליות במסגרת עבודתן בתובעת, וביניהם שורה של עבירות הונאה...").

היינו – עילה הנובעת מיחסי עובד מעביד, ועל כן לכאורה, ומכח סעיף 24(א)(1), מסורה באופן יחודי לסמכותו הענייני של ביה"ד האזורי לעבודה.

8.אמנם התובעת הגדירה תביעתה גם כתביעה נזיקית, אולם בה בעת גם כרכה בה עילה של עשיית עושר ולא במשפט, שאיננה מתחום דיני הנזיקין, ועל כן בכל מקרה נתונה לסמכותו העניינית של ביה"ד האזורי לעבודה (ראה למשל ת"א ראשל"צ 1948-06-10, פני מנצור נ' לאה קופיטקו – החלטה מיום 30.3.11, סעיף 10 להחלטה. פורסמה במאגר נבו).

9.בנוסף, אפילו חלקן של עילות התביעה נובע מפקודת הנזיקין, אך כל מערכת היחסים הנוגעת לעניין היא מערכת יחסים של עובד מעביד, מן הראוי שהתובענה תתברר בביה"ד לעבודה, שיכריע נורמטיבית בדבר נורמות ההתנהגות אשר נדרשו מהנתבעת כ"עובדת" (ראה לעניין זה ת"א 20624-09-10 שהוזכר לעיל).